פסק-דין בתיק ת"א 20962-08

בפניי תביעה כספית.

1. התובע הוא בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן - התובע או בנק לאומי או הבנק). במועדים הרלוונטיים להליך זה היו שני הנתבעים בני זוג. הנתבעת היא הגב' לימור (לביא) מלכה  (להלן - הנתבעת). הנתבעת ניהלה חשבון (להלן - החשבון) אצל התובע בסניף גבעת אורנים בירושלים (להלן - הסניף). הנתבע הוא מר חיים מלכה (להלן - הנתבע; השניים ייקראו יחד להלן - הנתבעים). בזמנים הרלוונטיים לתביעה הוא היה מורשה חתימה בחשבון.

2. לכתחילה, התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. היא סבה על יתרת חובה בסך של 110,852 ש"ח בחשבון. בהמשך, בעקבות מתן רשות להגן לנתבעים, הוגש כתב תביעה מתוקן. עילתו העיקרית של כתב התביעה המתוקן היא יתרת החובה האמורה. לחילופין, מבוסס כתב התביעה המתוקן על חבות הנתבעים להשיב לתובע כספים ששולמו בגין מספר שיקים (להלן - השיקים), בסכום כולל של 96,900 ש"ח. מדובר בשיקים אשר הופקדו בחשבון הנתבעים; סכומם שולם במזומן לנתבעים על ידי התובע; ובהמשך לכך, נאלץ התובע לטענתו לשלם את תמורתם לבנקים הנמשכים (בנק הפועלים בע"מ והבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ).

3. במרכז ההתדיינות מצויים השיקים הנזכרים לעיל. מדובר בחמישה שיקים, על פי הפירוט הבא:

(א) שיק מספר 448425 על סך של 28,280 ש"ח (ת/3) (להלן- השיק הראשון). השיק הופקד לחשבון ביום 1.9.08. מדובר בשיק של חברת הכשרת היישוב חברה לבטוח בע"מ (להלן - הכשרת היישוב). השיק משורטט "למוטב בלבד". הוא משוך על בנק הפועלים בע"מ (להלן - בנק הפועלים). הוא נעשה לפקודת "שטרית לילך ו/או שגיא מימוני ו/או יוסי". שמות המוטבים מודפסים. בדומה לכל השיקים אשר יידונו בהמשך, השיק לא הופקד בסניף. הוא גם לא הופקד על ידי מי מן הנתבעים .

ביום 5.9.08 נמשכה תמורת השיק האמור על ידי הנתבע (ת/4; נספח ב'2 לכתב התביעה המתוקן). ביום 22.9.08 הודיע בנק הפועלים לבנק לאומי על החזרת השיק הואיל והשיק "הופקד לחשבון שאינו מתנהל ע"ש הנחזה לנפרע" (נספח ב' לכתב ההגנה מטעם בנק הפועלים). השיק האמור הוחזר לבנק לאומי, אשר נדרש להחזיר את הסכום שגבה מבנק הפועלים. בהמשך לכך, חייב בנק לאומי את חשבון הנתבעת בסכום השיק האמור. במקביל, חשבון הבנק של הכשרת היישוב בבנק הפועלים זוכה באותו סכום.

(ב) שיק מספר *****0 על סך 13,860ש"ח. השיק (כמו גם 3 שיקים נוספים אליהם אתייחס בסמוך) הוא של חברת אילטם - איגוד משתמשי טכנולוגיות מתקדמות לתיכון וייצור בתעשיית אלקטרוניקה (ע"ר) (להלן - אילטם). הוא משוך לפקודת "טייקו פתרונות אינטרנט או חיים מלכה [הנתבע - ע.ש.]". השיק (כמו גם 3 השיקים הנוספים) משורטט "למוטב בלבד". שמו של הנתבע הוסף לשיק האמור בכתב יד, השונה בבירור מכתב היד בו עשויים שאר חלקי השיק. כך נעשה גם ב - 3 השיקים הנוספים. השיק (כמו גם 3 השיקים הנוספים) הופקד בחשבון ביום 9.9.08. ביום 12.9.08 נמשכה על ידי הנתבעים תמורת השיק, כמו גם תמורת השיקים הנוספים (להלן ייקראו כל השיקים המתייחסים למועד האמור - סדרת השיקים) (נספח ג' לכתב התביעה המתוקן). ביום 16.9.08 הודיע הבנק הבינלאומי לבנק לאומי כי מדובר בשיקים גנובים ומזויפים. הם הוחזרו לבנק לאומי. הלה נדרש להחזיר את הסכום שגבה בגינם מאת הבנק הבינלאומי. בנק לאומי עשה כן. בהמשך לכך, חייב את החשבון בגין סכומם הכולל של השיקים. חשבון אילטם בבנק הבינלאומי זוכה.

(ג) פרטי השיקים הנוספים הנזכרים לעיל הם שיק מספר ****, של חברת אילטם, על סך של 37,908.95 ש"ח; שיק מספר*** של חברת אילטם על סך של 8,870.40 ש"ח; שיק מספר **** של חברת אילטם על סך של 7,981.05 ש"ח. שיקים אלה משוכים לפקודת מר דמלון דניאל או חיים מלכה, הוא הנתבע. בדומה, לשיק הראשון הם לא הופקדו בסניף בו מתנהל חשבונה של הנתבעת . הם גם לא הופקדו על ידי מי מן הנתבעים . 

4. למען שלמות התמונה יצויין, כי הנתבעים הגישו הודעות לצדדים שלישיים. ההודעות האמורות מופנות כלפי בנק הפועלים והבנק הבינלאומי. בנק הפועלים הגיש הודעה לצד רביעי, הוא בנק לאומי.

5. ביום 11.11.12 ניתן פסק דין (חלקי) נגד הנתבע. בפסק הדין האמור התקבלה התביעה נגדו במלואה. פסק הדין ניתן באין התייצבות של הנתבע לדיון הוכחות שהתקיים ביום 26.6.12, ובאין אסמכתא המצדיקה את ההיעדרות האמורה. יוער, כי בפסק הדין הוריתי על הוצאת תצהירו של הנתבע. בהמשך, אפשרתי את זימונו לעדות, בכפוף לתשלום הוצאות. בהמשך לכך, ויתרה הנתבעת על העדות.

6. יוצא, כי עתה נותר לדון בתביעה כנגד הנתבעת, ובהודעה לצדדים השלישיים. תחילה אדון בתביעה העיקרית ובשאלות הצריכות הכרעה בגדריה. בהקדמת המאוחר אציין, כי הגעתי למסקנה שדין התביעה העיקרית להתקבל.

התביעה העיקרית

7. נקודת המוצא לדיון היא, כי הנתבעים משכו במזומן את מלוא תמורת השיקים מן הבנק. חרף זאת, הנתבעת טוענת, כי לא הוסבה להם התעשרות בסכום התמורה האמור. היא מגוללת סיפור, על פיו תמורת השיקים הועברה לאדם אלמוני אשר שמו הפרטי הוא חאלד (פסקאות 12 ו- 15 לכתב ההגנה המתוקן; פסקה 15 לתצהיר הנתבעת). מדובר באדם אשר על פי הטענה עבד תקופה קצרה עם הנתבע בחברת "תאגיד למחזור".  נטען, כי הנתבע פגש באותו אדם באופן מקרי במהלך שנת 2008. במפגש האמור נתבקש הנתבע לאפשר לאותו אדם להפקיד שיקים שלו לחשבון הנתבע (הכוונה היא לחשבון הנזכר לעיל), הואיל ולאותו אדם לא הייתה אפשרות להפקיד שיקים בחשבון הבנק שלו. סוכם, כך על פי הטענה, כי בחשבונו של הנתבע יופקדו שיקים שיועברו על ידי אותו אדם. לאחר שייפרעו כדין יעביר הנתבע את תמורת השיקים לאותו אדם, ובתמורה יקבל סכום של 3,000 ש"ח במזומן (פסקאות 2-6 לתצהיר הנתבעת; פסקה 4 לכתב ההגנה המתוקן). על בסיס האמור, טוענת הנתבעת כי היא והנתבע רומו על ידי אותו אדם.

8. אין בידי לקבל טענות אלה. במישור הראייתי, הטענות הנוגעות לעניין זה מעוגנות בתצהירו של הנתבע. לנתבעת אין ידיעה אישית כלשהי משל עצמה על עניין זה. עדותה לעניין זה היא, על פי טיבה, עדות מפי השמועה. משהוצא תצהירו של הנתבע, ומשלא נשמעה עדותו, קורס הבסיס הראייתי לקו הטענות כולו.

9. אוסיף, כי לא נמסרו פרטים אלמנטאריים מתבקשים אודות זהותו של אותו אדם אלמוני. הוא לא הובא לעדות. לא נמסר תיעוד כלשהו, העשוי לתמוך בטענה לעניין העסקה שנקשרה עם אותו אדם. בתוך כך, לא נמסר תיעוד מתבקש, המלמד על העברת הכספים שנמשכו מן החשבון לידיו של אותו אדם. אף לא נמסר תיעוד כלשהו לעניין שיחות הטלפון הנטענות בין אותו אדם ובין הנתבע, אף כי נטען כי היו מספר שיחות כאמור. מדובר בעניין אשר על פי טיבו ניתן להוכיח ללא קושי בתיעוד רלוונטי מאת חברת הטלפון . על רקע קשיים מהותיים אלה , מתחזקת המסקנה, כי לא ניתן לקבל את טענותיה של הנתבעת לעניין זה. משכך, נקודת המוצא לדיון כולו היא, כי הוסבה לנתבעים, ובכלל זה לנתבעת, טובת הנאה כספית, במלוא סכום השיקים. ממילא, יוצא כי לא ניתן לקבל את טענותיה של הנתבעת, כי התשלום שנעשה על ידי הבנק לבנק הפועלים ולבנק הבינלאומי הסב לה נזק כלשהו. אף לא ניתן לקבל, בנסיבות אלה, טענה בדבר שינוי מצב לרעה בעקבות ביצוע התשלום בגין השיקים הנזכרים לעיל.

10. הנתבעת טוענת כי אין לחייבה בסכום החוב הנטען, הואיל ובנק לאומי התרשל בכך שאפשר את הפקדת השיקים בחשבון למרות שצוין על השיק הראשון כי הוא "למוטב בלבד" ולמרות שבסדרת השיקים צוינה בנוסף הגבלה חמורה, לפיה, "בשיק זה אין לבצע שינוי לאחר שנכתב למעט שינוי תאריך או סכום". הנתבעת מוצאת התרשלות גם בכך, שבנק לאומי אישר את הפקדות השיקים ואת משיכת התמורה בגינם מבלי לוודא כי שמו ופרטיו של מפקיד השיקים תואמים במלואם את פרטי המוטב שבשיקים. נטען, כי מחדל זה של הבנק יצר מצג שווא בדבר תקינות השיקים (פסקה 21 לסיכומי הנתבעת). הודגש, כי מנהלת הבנק אישרה את העברת התמורה בגין סדרת השיקים לאחר שערכה את כל הבדיקות הנחוצות לשם כך (פסקאות 11-14 לתצהיר הנתבעת ; פסקה 4(ט'- י"א) לכתב ההגנה המתוקן). נטען גם, כי הבנק התרשל בכך שאישר לנתבעים למשוך את תמורת השיקים.

11. אני דוחה טענות אלה. אכן, ביצוע התשלום על פי השיקים מעורר קשיים. קשה ליישבו עם הציון "למוטב בלבד" המשורטט על השיקים. קשה ליישבו גם עם העובדה, שעל פני הדברים הוסף שמו של הנתבע לסדרת השיקים, בכתב יד שונה מזה של שאר השיקים. עניין זה מעורר קושי גם נוכח הכיתוב על פני השיקים הכלולים בסידרה, האוסר שינוי כאמור של השיק. לא למותר לציין, כי בדיעבד אכן התברר שמדובר בשיקים גנובים ומזויפים (פסקאות 10 ו- 16 לתצהיר הגב' נחמיה; פסקה 2 לתצהיר מר קנובלוך ונספח א' לתצהיר האמור; נספח ד' לתיק המוצגים מטעם בנק בינלאומי; נספח ב' לכתב ההגנה מטעם בנק הפועלים; לעניין גניבת השיקים המתייחסים לסידרה, ראו גם בפסקה 5 לתצהיר מר שלמה אליישר, מנהל סניף מגדל שלום (067) של הבנק הבינלאומי (להלן- מר אליישר)).

12. עם זאת, אין בקשיים אלה כדי לסייע לנתבעת. הנתבעים גבו במזומן את מלוא תמורתם של השיקים, והפיקו, כמוסבר לעיל, התעשרות בגובה מלוא סכום השיקים. זאת, אף כי לא הייתה להם זכות שבדין לעשות כן. בנסיבות אלה, גם אם הייתה התרשלות באופן בו נבדקו השיקים על ידי הבנק או מטעמו, אין מדובר בהתרשלות העשויה להקים לנתבעת טענת הגנה. הדברים אמורים בשל כך, שלנתבעת לא נגרם נזק כלשהו בגין ההתרשלות הנטענת. אף לא היה במצב זה שינוי מצב לרעה, כתוצאה מהסתמכות על מצג כלשהו.

13. לא נעלם מעיני, כי התובע מייחס לנתבעת תרמית. הנתבעת, כשלעצמה, טוענת כי לא הייתה מודעת לפגמים שעל פני השיקים. אין מחלוקת, כי השיקים לא הופקדו בפועל על ידי מי מהנתבעים. ההתנהלות הנטענת על ידי הנתבעת מעוררת תמיהות לא מבוטלות. מדובר בהתנהלות הנוגעת לסכומי כסף משמעותיים, אל מול אדם אלמוני, אשר לא מובאים כל פרטים של ממש על מנת ללמד על זהותו. עם זאת, ספק בעיני אם יש בסימני שאלה מהותיים אלה די על מנת לעמוד באמות המידה הראייתיות להוכחת טענת מרמה. בהקשר זה אזכיר, כי הוכחתה של טענה כזו מחייב הנחת תשתית ראייתית בכמות ובאיכות ההולמים את חומרתה ( ע"א 475/81ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל, פ"ד מ(1) 589 (1986), בעמוד 603; ראו גם ע"א 2657/04 וילדר נ' ניסנקורן (19.7.06); כן ראו ע"א 6465/93 כהן נ' לנגרמן (20.7.95) במיוחד בפסק דינו של כב' השופט קדמי). תשתית כזו, להבדיל מסימני שאלה כאמור, לא עולה מן הראיות או מטיעוני התובע. עם זאת, אין בכך כדי לשנות מן הניתוח לעיל, המלמד כי לתובע עילת תביעה כלפי הנתבעת, כמוסבר.